הכנס השני לאנרגיה מתחדשת בחברה הבדואית:
הכנס השני לאנרגיות מתחדשות בחברה הבדואית, שהתקיים ברהט ב-10 בדצמבר 2024, סימן התקדמות משמעותית ביישום החזון של מרכז שמסונא. בכנס הוצגו הישגים מרשימים, כולל הקמת בית ספר לדוגמה המופעל באנרגיה סולארית באחד הכפרים הלא-מוכרים, ותוכנית מקיפה להסבת עשרות מבני ציבור לאנרגיה סולארית בתוך חמש שנים. בין המשתתפים הבולטים היו חברי הכנסת לשעבר ד"ר דב חנין ותמר זנדברג, שהדגישו את הפוטנציאל הייחודי של החברה הבדואית בפיתוח פתרונות אנרגיה מתחדשת. ד"ר ג'ניה גוטמן מהמשרד להגנת הסביבה הציגה נתונים מעודדים על הפוטנציאל להפיכת יישובי הנגב לעצמאים אנרגטית, כאשר בחלקים מהפזורה הבדואית כבר כיום שיעור השימוש באנרגיה סולארית מגיע לכמעט 80%.
נתי יפת, דובר המועצה האזורית של הכפרים הלא מוכרים בנגב, הציג תמונת מצב מקיפה של המתרחש באזור. בדבריו הוא שיתף כיצד מתחילת השנה התרחשה הריסה של ארבעה כפרים שהשפיעה על למעלה מאלף תושבים, במקביל לקידום תכניות להקמת 14 יישובים חדשים באותם אזורים. יפת הדגיש את החשיבות של הדיון בכנס, שמטרתו להעלות את המודעות למצב המורכב בנגב ולחפש פתרונות שיאפשרו דו-קיום מכבד בין כל תושבי האזור.
ד"ר דב חנין, יו"ר פורום האקלים הישראלי וחבר כנסת לשעבר, פתח את הכנס בתמונה מקיפה של אתגרי הנגב והפתרונות האפשריים. חנין הדגיש כי החברה הבדואית בנגב היא חברה עם הרבה פוטנציאל ואנשים טובים, אך היא מתמודדת עם מציאות מורכבת, במיוחד בתקופת המלחמה. בדבריו הוא הדגיש את החשיבות של קידום פתרונות שיתאימו לכל הצדדים והתושבים, תוך שימת דגש על הצורך בפיתוח אזור צפון הנגב כמרחב אפשרי להתחדשות ולצמיחה. הוא סיכם באמירה מעוררת תקווה כי הנגב יכול להפוך להיות מקום טוב יותר עבור כולם, אך זה דורש חשיבה מחודשת ופתרונות יצירתיים.
תמר זנדברג, ראש המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה באוניברסיטת בן גוריון וחברת כנסת לשעבר, סקרה את האתגרים הסביבתיים והאקלימיים בנגב. בהרצאתה, היא הדגישה את החשיבות של שילוב תשתיות אנרגיה מתחדשת באזור, תוך התייחסות מיוחדת למעבר לאנרגיה סולארית והפוטנציאל הטמון בו. זנדברג הצביעה על הצורך בראייה מערכתית כוללת, המשלבת בין צרכי הפיתוח האנרגטי לבין שמירה על ערכי הסביבה והקהילות המקומיות. היא הדגישה כי הנגב יכול להוות מודל לפיתוח בר-קיימא, המשלב בין צרכי האנרגיה הלאומיים לבין שמירה על המרחב הציבורי והטבעי.
איריס ברקוביץ, מנהלת תחום ראש צוות תשתיות בלשכת התכנון במחוז דרום, הציגה ניתוח מעמיק של אתגרי תכנון תשתיות אנרגיה באזור. היא הציגה נתונים מרשימים על היקף השימוש בקרקע לצורכי תשתיות אנרגיה מתחדשת, כשהדגישה כי כ-64,000 דונם קרקע כבר אושרו למתקנים פוטו-וולטאים, כאשר 90% מתוכם מיועדים לשדות סולאריים. ברקוביץ הדגישה את החשיבות של איזון בין צורכי פיתוח האנרגיה לבין שמירה על ערכי טבע, נוף וסביבה, תוך התייחסות מיוחדת לצורך בתכנון מושכל של מערכת החשמל והתשתיות באזור. היא הדגישה כי הנגב יכול להוות מרכז אנרגיה מתחדשת משמעותי למדינת ישראל, אך זאת תוך שמירה על ערכים סביבתיים ותכנון מאוזן.
פאנל הרשויות המקומיות הבדואיות: עטיה אלאעסם מהמועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים ופאיז אלאעסם סגן ראש מועצת נווה מדבר, הציגו תמונה מורכבת של המציאות בכפרים הבדואים בנגב. הם הדגישו את האתגרים היומיומיים של תושבי הכפרים הלא מוכרים, במיוחד בהקשר של תשתיות חשמל והיעדר הכרה מצד המדינה, כשציינו שהמצב מחמיר עוד יותר בתקופה הנוכחית. הם העלו את הסוגיה של חוסר השוויון בנגישות לתשתיות בסיסיות, כאשר תושבי הכפרים נאלצים להתמודד עם מציאות של היעדר חשמל וקשיים בקבלת שירותים בסיסיים. בין היתר, הם התייחסו לכך שהמדינה אינה מתייחסת אליהם כאזרחים שווי זכויות, למרות שמדובר בתושבים שחיים במקום כבר שנים רבות, והדגישו את הצורך בשינוי מדיניות מהותי כלפי האוכלוסייה הבדואית.
ליאור כלפה, מנהל אגף לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית הציג תהליך מורכב שמקודם באמצעות תוכנית החומש השלישית, אשר אושרה בממשלה ומיושמת למרות האתגרים הרבים. הוא הדגיש את החשיבות של שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות והצורך בראייה מערכתית כוללת של הפיתוח באזור, תוך ציון העובדה כי הפתרונות לסוגיית התשתיות מחייבים התייחסות הן להיבטים הסביבתיים והן לצרכי התושבים.
אמאל אבו אלקום, מייסדת שותפה ומנכ"לית "נשים בדואיות למען עצמן", שרטטה תמונת עתיד של שילוב בין קידום אנרגיה מתחדשת וקידום נשים בחברה הבדואית. היא הציגה את חזונה להקים מיזמי אנרגיה בהובלת נשים, והציגה בגאווה את סמינר "מושרקה Shining" קבוצה של 42 נשים שעברו הכשרה בתחום האנרגיה, והדגישה את ההזדמנות המשמעותית הטמונה בשילוב של אנרגיה סולארית ופיתוח כלכלי-חברתי בנגב.
יואב מעוז, יזם, חברת מרום אנרגיה הציג תפיסה חדשנית המשלבת בין חקלאות ואנרגיה סולארית כפתרון מיטבי לאתגרי האזור. מרום אנרגיה מקדמת כיום פרויקטים אגרו-וולטאיים: שימוש כפול בקרקע לחקלאות ואנרגיה סולארית, כאשר המערכות הסולאריות מותקנות מעל השטחים החקלאיים באופן שמיטיב עם שני התחומים. מעוז הדגיש את היתרונות של המודל שכבר נוסה בהצלחה במקומות שונים בעולם, כולל הפחתה בצריכת המים והגנה על הגידולים החקלאיים.
חיר אלבז, יו"ר "אג'יק" פרס בפני הקהל את הפוטנציאל של אנרגיה סולארית כמנוע לשינוי חברתי ולשיפור איכות החיים בקהילה. הוא התייחס למצוקה הכלכלית בחברה הבדואית, כשציין שלמעלה מ-60% מהאוכלוסייה נמצאים מתחת לקו העוני, והבהיר כי פרויקטים של אנרגיה סולארית יכולים להוות פתרון משמעותי לשיפור המצב הכלכלי ולהעצמת הקהילה, במיוחד בקרב הדור הצעיר שמתחיל לקבל יותר השקעה בחינוך ובהזדמנויות תעסוקה.
דורית הוכנר, מנהלת אגף בכיר תכנון פיסי, משרד האנרגיה והתשתיות שיתפה תוצאות מחקר מפורט שהזמין משרד האנרגיה לאיתור קרקעות פוטנציאליות לפיתוח פרויקטים סולאריים באזור ההתיישבות הבדואית בנגב. לאחר בדיקה מקצועית והפחתת שטחים שאינם מתאימים (כגון שמורות טבע, שטחי אש, תשתיות, אגני ניקוז ושטחים לא מתאימים מבחינה טופוגרפית) אותרו מעל 230 אלף דונם – כמות שיכולה לשנות את מפת האנרגיה בישראל. מימוש בהיקף משמעותי של עתודת קרקע זו מחייב שותפות אמת עם החברה הבדואית, ובכלל זה פתרון לסוגיית תביעות הבעלות.
